תאונות עבודה

צור קשר

תודה! ניצור עמך קשר ממש בקרוב

מהי תאונת עבודה?

תאונת עבודה היא אירוע שבו לאדם נגרם נזק גוף בזמן העבודה, בדרך לעבודה או בדרך חזרה מהעבודה. בנוסף, נדרש קשר סיבתי בין העבודה לנזק הגופני.
ישנן דוגמאות רבות למקרים שבהם תאונה תוכר כתאונת עבודה. רובנו מכירים את התאונות "הקלאסיות", למשל: החלקה או נפילה במקום העבודה, פציעה מכלי עבודה או ממכונה במפעל, הרמת משקל כבד וכד'. אולם, ישנן תאונות נוספות שיוכרו כתאונת עבודה כגון תאונת דרכים שארעה לעובד בדרך לעבודה או בדרך חזרה מהעבודה הביתה, עובד שנפגע בזמן השתלמות או פעילות מאורגנת מטעם העבודה ואפילו התקף לב או אירוע מוחי עשויים להיות מוכרים כתאונות עבודה במקרים מסוימים.
 
כדי להכיר בפגיעה כתאונת עבודה, יש להגיש למוסד לביטוח לאומי טופס תביעה ייעודי שנקרא "תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה" (טופס בל/211).


להורדת טופס תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה לחצו כאן.

לטופס התביעה יש לצרף גם טופס בל/250 (אם אתם שכירים) או טופס בל/283 (אם אתם עצמאיים) וכמובן, לא לשכוח לצרף מסמכים רפואיים הנוגעים לתאונה ותעודות מחלה מהרופא.
 
בהגשת התביעה אתם למעשה מודיעים לביטוח לאומי על קיומה של תאונה ומבקשים להכיר בה כתאונת עבודה כדי שתוכלו לקבל תשלום עבור ימי המחלה שלכם (התשלום על ימי המחלה נקרא "דמי פגיעה"), עד למקסימום של 91 ימים. 

 

אם שהיתם בחופשת מחלה יותר מ-91 ימים ו/או נותר לכם נזק גופני כתוצאה מהתאונה, מומלץ להגיש בהקדם טופס תביעה לקביעת דרגת נכות (טופס בל/200) וזאת על מנת שביטוח לאומי יזמן אתכם לועדה רפואית ויקבע את נכותכם, הזמנית או הקבועה, כתוצאה מהתאונה. קביעת הנכות עשויה לזכות אתכם בפיצויים, בהתאם לגובה הנכות שתיקבע.

להורדת טופס תביעה לקביעת דרגת נכות לחצו כאן.

מה גובה הפיצוי שאקבל במקרה של תאונת עבודה?

גובה הפיצוי שתקבלו במקרה של תאונת עבודה (מעבר לדמי פגיעה כאמור) תלוי בגובה השכר שלכם לפני התאונה ובגובה הנכות שנקבעה לכם בועדה הרפואית, כדלקמן:
נכות זמנית בגובה 9% עד 100% מזכה בקצבה חודשית זמנית.
נכות קבועה בגובה 0%-9% אינה מזכה בתשלום.
נכות קבועה בגובה 9%-19.99% מזכה בתשלום מענק חד-פעמי.
נכות בגובה 20% ומעלה מזכה בקצבה חודשית לכל החיים.

תאונת דרכים בדרך לעבודה או בדרך חזרה מהעבודה:

עובד שנפגע בתאונת דרכים שארעה בדרכו מביתו למקום העבודה או בדרכו חזרה ממקום העבודה הביתה, יוכר כנפגע בעבודה. החוק קובע כי כל עוד לא הייתה הפסקה או סטייה של ממש "מהדרך המקובלת", האירוע יוכר כתאונת עבודה. כלומר, כל עוד העובד היה בדרכו הרגילה ולא סטה מהדרך לעיסוקים אישיים או סידורים אישיים.

מהי הדרך המקובלת? המסלול הרגיל והנורמלי שעושה אדם מביתו למקום עבודתו, בין אם בנסיעה ברכב או בתחבורה ציבורית ובין אם בהליכה. כמובן שלא מדובר על מצבים שבהם אדם נאלץ לסטות מדרך כזו או אחרת עקב אילוצים תעבורתיים (דוגמת כביש חסום, עבודות בכביש או תאונה). כמו כן, לא מדובר על עצירה או סטייה מקובלת כמו עצירה לשם תדלוק או רכישת קפה בחנות נוחות. 

החוק, אם כן, מדבר על "הפסקה או סטייה של ממש" מהדרך המקובלת, כמו למשל עובד שבדרך למקום עבודתו עבר בקופת החולים לצורך בדיקת רפואית אישית, עובד שבדרך חזרה הביתה מהעבודה עצר בסופר לערוך קניות לביתו, עובד שבדרך עצר אצל חבר ועוד. כל המקרים הללו מהווים, באופן כללי, סטייה מהדרך ולכן תאונת דרכים שארעה לעובד אשר סטה מדרכו כאמור, ייתכן שלא תוכר כתאונת עבודה.

יחד עם זאת, ישנם בכל זאת שני מקרים חריגים שבהם נגרמת אמנם סטייה מהדרך אך הם עדיין יוכרו כחלק מהדרך המקובלת והם:

1. ליווי ילד לגן הילדים (או המעון) או השבתו ממנו.

2. קיום מצוות תפילת בוקר.

 

חשוב לציין שעל אף שהוראות החוק הינן ברורות, הפסיקה לאורך השנים פירשה והרחיבה את הוראות החוק והכירה גם במקרים אחרים ובנסיבות מסוימות כתאונות עבודה. לכן יש לבחון כל מקרה לגופו ואם ארעה לכם תאונת דרכים בזמן העבודה, בדרך לעבודה או בדרך חזרה מהעבודה, מומלץ להתייעץ עם עו"ד תאונת דרכים על מנת למצות את מלוא זכויותיכם מול המוסד לביטוח לאומי.

להתייעצות מידית עם עו"ד תאונת עבודה לחצו כאן.

התקף לב או אירוע מוחי כתאונת עבודה:

רבים סבורים שהתקף לב או אירוע מוחי יוכר כתאונת עבודה רק אם הוא ארע לעובד בזמן העבודה, אך מדובר למעשה בטעות. לא כל התקף לב או אירוע מוחי שנגרם לעובד בזמן העבודה יוכר כתאונת עבודה ולעומת זאת, ישנם אירועים מוחיים או התקפי לב שלא ארעו כלל בזמן העבודה ובכל זאת יוכרו כתאונת עבודה. 

החוק קובע שני תנאים מצטברים שבהתקיימם יוכר התקף לב/אירוע מוחי כתאונת עבודה והם:

1. קיומו של אירוע חריג בעבודה שקדם להתקף הלב או לאירוע המוחי. 

2. קיומו של קשר סיבתי רפואי בין האירוע החריג להתקף הלב או האירוע המוחי.

מהו אירוע חריג בעבודה? אירועים רבים יכולים להיות מוגדרים כ"חריגים" והמבחן הוא מבחן מהותי וסובייקטיבי. כלומר, בודקים את חריגות האירוע ביחס לעבודתו של העובד (עד כמה האירוע חריג ביחס לעבודתו הרגילה) וכן, לאופן שבו הוא האירוע השפיע על העובד עצמו. זה יכול להיות ריב עם הבוס, ויכוח קשה עם לקוח, מריבה עם ספק, שיחת שימוע אמוציונלית, הרמת משקל כבד באופן חריג, אירוע מלחיץ באופן מיוחד, מאמץ פיזי חריג וכל אירוע שהוא חריג לעבודתו הרגילה של העובד. כפי שהנכם רואים, מילת המפתח היא "חריגות". לכן, מי שסובל מלחץ ממושך בעבודה או מרים באופן קבוע משקלים כבדים, למשל, ולקה בהתקף לב/אירוע מוחי, תביעתו עלולה להידחות. 

מאחר שמדובר בנושא מורכב, שנדרש להוכיח הן בפן העובדתי והן בפן הרפואי, עובדים רבים אשר לקו בהתקף לב או אירוע מוחי אינם מודעים לכך שמחלתם עשויה להיות מוכרת כתאונת עבודה ובעקבות כך מפסידים את הפיצוי הכספי שמגיע להם. כמו כן, עובדים רבים אשר לקו בהתקף לב/אירוע מוחי, מגישים את תביעתם והיא נדחית בגלל היעדר קיומו של אירוע חריג (על אף שאצל חלקם אכן קיים אירוע חריג שכזה, אולם הם לא ידעו שצריך לציין אותו).

 

אם לקיתם בהתקף לב או אירוע מוחי, מומלץ שלא להגיש את התביעה למוסד לביטוח לאומי בטרם תתייעצו עם עו"ד מומחה. רק עו"ד ביטוח לאומי יסייע לכם לבדוק את זכויותיכם בדרך שבה המחלה תוכר כתאונת עבודה ותזכה אתכם בפיצוי כספי גבוה!